החלטה בתיק בש"פ 5118/05

           ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (סגן הנשיא, השופט י' טימור), אשר דחה את בקשתה של העוררת לעצור את המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.

           נגד המשיבים הוגש כתב אישום בעבירות של התפרעות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, חבלה בכוונה מחמירה, העלבת עובד ציבור ועבירה לפי סעיף 6 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), בשל סירובם להזדהות עם מעצרם. על-פי עובדות כתב האישום, ביום 16.5.05, סמוך לשעה 17:00, חסמו המשיבים יחד עם אחרים את תנועת כלי הרכב בצומת אשקלון, בכיוון הנסיעה מדרום לצפון, כשהם שוכבים בצומת ומחזיקים האחד בידו של השני. הדבר גרם לפקקי תנועה, וכלי רכב שניסו לעבור על אף המחסום סיכנו את המפגינים שבמקום. המשיבים לא נענו לדרישות השוטרים שהגיעו למקום לפנות את הצומת, ומשניסו השוטרים לפנותם בניגוד לרצונם, התנגדו המשיבים תוך הנפת רגליים וידיים. תוך כדי התפרעות, בעט המשיב 2 בסנטרה של שוטרת וגרם לה לחבלות, וכן בעט בידו של שוטר וגרם לו לשבר ביד. לאחר שהמשיב 2 הוכנס לניידת, הוא ירק בכיוון השוטרת. משהובאו המשיבים לתחנת המשטרה הם קיללו והעליבו את השוטרים במקום.

           החלטתו של בית המשפט המחוזי מבוססת, כך נראה, על קיומן של ראיות לכאורה נגד המשיבים. מכל מקום, בדיון לפני באי כוח המשיבים לא חלקו על קיומן של ראיות לצורך ההליך הנוכחי. לעניין המסוכנות, קבע בית המשפט קמא, כי די, במקרה שלפנינו, לנקוט בחלופת מעצר אשר תבטיח שהמשיבים לא יחזרו לבצע עבירות דומות. לעניין זה ציין בית המשפט קמא, שמדובר במשיבים שהם עולי ימים, נעדרי עבר פלילי ואף שתוצאות התנהגותו של המשיב 2 היו חמורות, אין וודאות בכך שבפועל הוא ביקש לגרום נזק לשוטרים. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין בהחלטתו, שהעבירות, כשלעצמן, אינן מקימות חזקת מסוכנות כל עוד אין בהן כדי לסכן את הציבור, ודרגת החומרה שבהתנהגותו של המשיב 2 אינה מצדיקה מעצר עד תום ההליכים.

           בית המשפט המחוזי הורה, לפיכך, לשחרר את המשיבים כנגד הפקדת ערבות כספית של 3,000 ש"ח וערבות עצמית על סך 30,000 ש"ח כל אחד. בנוסף נקבע, ששני המשיבים יהיו במעצר בית מלא. הראשון, בישיבה בה הוא לומד, ישיבת "נצרים" בפיקוחו של הרב טוויל ציון, והשני, בישיבת "ארזי הלבנון" במעלה אפרים, תחת פיקוחו של הרב זאב שרון, כאשר שני הרבנים יחתמו על ערבות צד ג' של 30,000 ש"ח כל אחד. בימי חופשה, נקבע בהחלטה, המשיב 1 יהיה במעצר בית בפיקוחו של סנגורו, הוא אביו, עו"ד חנניה לוינגר, והמשיב 2, יהא במעצר בית בבית הוריו שבגבעת שמואל. ההורים ייקחו את המשיבים מהישיבה לביתם ויחזירו אותם לישיבה.

           המדינה עוררת על ההחלטה. מלכתחילה היא ביקשה לשנות את החלטתו של בית המשפט המחוזי מיסודה, ולהורות על מעצרם של המשיבים מאחורי סורג ובריח. במהלך הדיון הודיע בא-כוח העוררת, כי הוא  אינו עומד עוד על מעצרם בפועל של המשיבים, ויהא מוכן להשלים עם שחרורם לחלופות מעצר. עם זאת, נטען, שחלופות המעצר שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי אינן חלופות הולמות, ואין בהן כדי להשיג את מטרות המעצר. בא-כוח העוררת מציין את מסוכנותם של המשיבים העולה מהתנהגותם האלימה, כשהוא שם את הדגש בהקשר זה, לא על עצם ההשתתפות בהתפרעות, אלא על התנהגותם האלימה של המשיבים כלפי השוטרים במהלך פיזור ההתפרעות. הרקע האידיאולוגי שביסוד פעילותם זו של המשיבים, נטען, מחמיר את הסיכון להישנות התנהגות דומה מצד המשיבים. לעניין חלופות המעצר, טוענת המדינה, כי אלו אינן מבטיחות את מטרות המעצר, שכן תנאי השחרור שנקבעו אינם מאפשרים פיקוח מספק והם עשויים להביא לכך שהפרת תנאי המעצר לא תתגלה אלא אם כן יבצעו המשיבים עבירה נוספת, דבר שאותו תנאי השחרור נועדו למנוע. במיוחד, סבורה העוררת, טעה בית המשפט קמא בכך ששחרר את המשיב 1 למעצר בית בישיבה בה הוא לומד - ישיבת נצרים. לטענתה, שחרורו של המשיב לאזור נצרים, אשר נמצא, כדבריה, "במוקד חיכוך פוטנציאלי בעל עצימות גבוהה", אינו סביר ויש בו לסכל במקרה זה את מטרות המעצר. כדי להפיג את מסוכנותם של המשיבים ואת החשש להישנות התנהגות דומה מצידם, טוענת המדינה, יש לנתק אותם מהסביבה בה היו נתונים בעת התרחשותם של האירועים נשוא כתב האישום (כאשר המשיב 1 למד בישיבת נצרים והמשיב 2 למד עד לאחרונה בישיבת "ארזי הלבנון" במעלה אפרים), ולבודד אותם, כלשונו של בא-כוח העוררת, מתוך "הסביבה המלבה" ממנה הגיעו.

           עו"ד לוינגר, בא-כוחו של המשיב 1, טען, שאין הצדקה לשנות את חלופות המעצר שנקבעו על-ידי בית המשפט קמא. לדבריו, אין כל הוכחה לכך, שהמשיב 1 עלול לחזור על מעשיו ואין גם בסיס להנחה, ששחרורו של משיב זה טומן מסוכנות כלשהי אשר עלולה לפגוע בבטחון הציבור. אשר לחלופת המעצר בישיבת "נצרים", טוען עו"ד לוינגר, שמדובר בישיבה "מתונה", שאינה דוגלת בקיום הפגנות או בהפעלת כוח, ו"אין אכסיומה שמנצרים תצא רעה". להפך, טוען עו"ד לוינגר, דווקא בידודה של נקודת יישוב זו, היא המבטיחה את השגת מטרות המעצר.

           גם בא-כוח המשיב 2 טוען שחלופת המעצר שנקבעה למשיב 2 היא חלופה הולמת, זאת במיוחד לאור מיקומה בנקודה מרוחקת בתוככי יהודה והשומרון, הרחק ממוקדי ההפגנות וההתנגשויות האפשריים במרכז הארץ. לטענתו, אין סיבה לפקפק בנכונותו של ראש הישיבה, שאף הופיע בפני בית המשפט המחוזי אשר התרשם ממנו לטובה, לקיים פיקוח נאות על המשיב 2.

           כפי שכבר נאמר, הדיון בערר זה הצטמצם, לאור עמדות הצדדים, לשאלה האם חלופות המעצר שנקבעו על ידי בית המשפט קמא הנן חלופות הולמות. העמדת המחלוקת על סוגיה זו, מבוססת, בהכרח, על ההנחה, ששחרורם של המשיבים טומן בחובו סיכון לביטחון הציבור, מה שאכן תואם את התנהגותם האלימה במהלך האירוע, אלא שניתן להפיג סיכון זה בדרך של חלופת מעצר שפגיעתה בחירותם של המשיבים פחותה ממעצר מאחורי סורג ובריח. השאלה היא האם החלופות שנקבעו משיגות את מטרות המעצר.

           במחלוקת זו שנפלה בין הצדדים מקובלת עלי עמדתה של המדינה לגבי חלופת המעצר שנקבעה עבור המשיב 1 בישיבת נצרים. כפי שטוענת המדינה, ישיבה זו מצויה באזור אשר נמצא במוקד חיכוך פוטנציאלי, חיכוך שמבחינתו של המשיב 1, כרוך בסיכון של ממש להישנות ההתנהגות האלימה שגילה במהלך האירועים נשוא האישום הנוכחי. כך הדבר במיוחד לאור העובדה שיישוב זה, על הישיבה בה לומד המשיב 1, מועמד אף הוא לפינוי במסגרת תכנית ההינתקות. ראינו כיצד הגיב המשיב 1 כאשר נדרש על ידי השוטרים לפנות את הכביש. אין כל סיבה להעמיד את המשיב 1 במבחן חוזר וחמור הרבה יותר, כאשר יידרש לפנות את הישיבה.

           אשר לחלופה שנקבעה לגבי המשיב 2, לאור מיקומה של חלופה זו ולאור האמון שבית המשפט המחוזי היה מוכן לתת בראש הישיבה אשר הופיע לפניו, כי יוכל לקיים פיקוח נאות על המשיב 2, אינני רואה מקום להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט קמא בעניין חלופה זו.

           התוצאה היא שהדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי כדי לקבוע חלופת מעצר ראויה עבור המשיב 1 ואת התנאים בהם הוא ישוחרר לחלופה זו. בנוגע למשיב 2 הערר נדחה. 

           ניתנה היום, כ' באייר תשס"ה (29.5.2005).

                                                                                      ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   ש.י. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: